על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנייה פרטית צמודת קרקע מהווה כ-23% מסך התחלות הבנייה בישראל. כלומר, על כל שלושה בנייני רבי קומות (3 ומעלה), מתחילה גם בנייה של בית פרטי.
במספרים מוחלטים, במדינה שבה מספר התחלות הבנייה השנתי עומד על כ-43,000 פרויקטים (נכון לפרסומים בשנת 2018), מדובר על יותר מ-10,000 בתים פרטיים. כשאנחנו מצמצמים את הזרקור אל המרחב הכפרי, המספרים מובהקים עוד יותר. במחוז צפון מדובר על כ-52% מסך התחלות הבנייה ובמחוז דרום על כ-33% (כך גם ביהודה ושומרון).
ואכן, הבית הפרטי היווה תמיד חלק מתפיסת המגורים בישראל. יותר ויותר ישראלים אשר עומדים בפני בניית בית פרטי מגלים שקיים פער עצום בין החלומות הראשונים למציאות בשטח. עבור רבים מהם, חריגות תקציב ועיכובים בלוחות הזמנים נראים כאקסיומה שלא ניתן להביסה.
מדוע התופעה מתרחשת וכיצד ניתן לצמצם אותה? מומחים בתחום מסבירים כי ישנם שני שלבים חשובים שיכולים לספק מענה לעניין זה –היערכות מקדימה בטרם יציאה לתכנון אדריכלי וביצוע, וקבלת סיוע מצד מנהל פרויקט מקצועי, המעורב בתהליך כולו למן השלבים המוקדמים ביותר.
"בניית בית פרטי היא משימה שהמשפחה הישראלית תתמודד עמה לרוב פעם אחת בחיים", מסבירה אפרת רביד מחברת שותפים, חברה יזמית אשר מתמחה בניהול וקידום פרויקטים לבנייה בקונספט ייחודי המציע סל שירותים מקיף לבונים, "אולם למרות ההתרגשות שבאופן טבעי מלווה את המהלך, מסתבר שישראלים רבים פשוט מדלגים על שלבים קריטיים או מוותרים על ייעוץ מקצועי".
"המשמעות היא שהם פועלים ללא מיקוד, ללא בהירות ובלי אפיון אמיתי. הפרויקט מתקדם תוך כדי תנועה, מתוך תחושה שגויה של 'יהיה בסדר', והתוצאות בהתאם. התקציב תופח ולוחות הזמנים מתארכים. במקרים קיצוניים הבית כלל לא מסתיים, והמשפחה, שלא עמדה במתח ובאתגרים, פשוט מתפרקת".
רביד מציינת כי חשוב מאד שהמשפחה, בטרם היא מתחילה בכלל לחפש אדריכל או חברה קבלנית, תפנה את מבטה פנימה. כלומר, תעבור תהליך ממוקד ומקיף של היערכות מקדימה. תהליך שיאפשר להגדיר את הצרכים של המשפחה, הרצונות של כל אחד מדיירי הבית, אורח החיים המצופה, היכולות הכלכליות, ניסיון עבר, ציפיות העתיד וכדומה.
"אין משפחה שדומה לרעותה ותהליך האפיון המשפחתי הוא קריטי", מדגישה רביד, "זהו השלב שבו המשפחה מגדירה את אורח החיים שלה או שהיא רוצה לסגל לעצמה. הבית הוא נגזרת של אורח החיים הנ"ל ולא להפך".
"למשל, האם אנחנו אוהבים לארח, האם המרחבים הפרטיים חשובים לנו מהמרחבים הציבוריים, האם אנו מעוניינים בבית חכם עם יכולות טכנולוגיות, האם אנחנו מעדיפים לבלות את מרבית זמננו במרחב החיצוני או בין כותלי הבית והרשימה נמשכת".
בשלב האפיון, מסבירה רביד, אין להיכנס לסוגיות קונקרטיות ברמה הביצועית או העיצובית. כלומר, לא צריך להגדיר את הגודל הצפוי של הסלון, את היקף הוויטרינות לחצר או את מספר חדרי השירותים בבית. "חשוב לראות את התמונה ברמת המאקרו", היא אומרת, "מי אנחנו? מה אנחנו רוצים מעצמנו? איך אנחנו רוצים לחיות וכיצד הבית משרת את אורח החיים שאנו מעוניינים בו? אגב, מניסיוני, השלב הזה מסייע לבני המשפחה לגלות דברים רבים על עצמם, הרבה מעבר לתהליך הבנייה".
יותם ביננפלד, שותפה של רביד בחברת שותפים, מדגיש כי האפיון הראשוני ישפיע גם על היבטים פרקטיים כמו ביצוע ותקציב. "כשהאפיון המשפחתי המקדים נעשה במקצועיות, וכאשר כל הפרמטרים נלקחים בחשבון, יש לכך השפעה של ממש על התקציב ולוחות הזמנים", הוא מסביר, "כלומר, מקסום התקציב המיועד לפרויקט ואופטימיזציה של ההון המיועד לתהליך".
"למשל, אם המשפחה נוהגת לארח ומבלה זמן רב באזור הסלון והמטבח, הדברים יבואו לידי ביטוי בתכנון השטחים השונים בבית ובעיצובם. מנגד, אם המשפחה פחות מארחת ומדובר על הורים לילדים בוגרים שכל אחד מהם רוצה את 'הפינה שלו', סביר שחדרי השינה יקבלו את עיקר תשומת הלב. או אז יהיה ניתן לשלב בהם גם אלמנטים פרטיים כמו מרפסות, חדרי נוחיות וכדומה".
מעבר לאפיון המשפחתי וההיערכות המקדימה, רביד וביננפלד מתייחסים לפרמטר חשוב נוסף בתכנון בית החלומות והוא המעורבות המוקדמת של מנהל פרויקט.
"מנהל פרויקט הוא איש מקצוע שרואה את התמונה כמכלול. זהו מומחה שיודע מתוך גישה הוליסטית לבצע את ההתאמות הדרושות", אומר ביננפלד, "תפקידו הוא להוביל את הפרויקט מן השלבים הראשונים של האפיון המשפחתי ועד לקבלת מפתח. אל תקלו בזה ראש. המנהל הוא פונקציה קריטית גם ברמת התכנון האדריכלי, גם ברמת התכנון האישי והמשפחתי, וגם בהיבטי ביצוע קבלניים ועיצוביים".
"תרומתו נובעת מצד אחד מהיכולת שלו להכיר את המשפחה, ומצד שני מהניסיון והמיומנות בענף הבנייה על היבטיו השונים. כמובן שהוא נוכח ומוביל את התהליך מתחילתו בשלב האפיון ועד קבלת מפתח".
רביד מציינת כי מעורבותו של המנהל המקצועי תמקסם את תפוקתה ככל שהמשפחה תקדים להיעזר בו. "ההמלצה שלנו, כחברה הפועלת רבות מול משפחות במרחב הכפרי, היא שמנהל מקצועי יהיה חלק מהתהליך משלב האפיון המשפחתי", היא אומרת, "ככל שהמשפחה תקדים להיעזר בו, עוד לפני ההתקשרות עם האדריכל, כך הובלת הפרויקט תהיה אפקטיבית, יעילה ומקצועית. כלומר, תוביל לתוצאה טובה ביותר במסגרת השאיפות והתקציב המשפחתי".
"מנהל מקצועי יידע לקחת את האפיון המשפחתי ולהפוך אותו לכדי שלבי פעולה אופרטיביים בשטח", אומר ביננפלד, "שלבי פעולה שיש לצדם גם תג מחיר שמאפשר להרכיב את התקציב הדרוש. בין השאר על ידי עריכת תיאום ציפיות מול המשפחה, הגדרת סדרי עדיפויות, סיוע בהבנת חלוקת התקציב, שמירה על גבולות גזרה מדויקים ובחירה באדריכלים ואנשי מקצוע נכונים".
לסיכום הם אומרים, "אל תפסיקו לחלום. התמקדו בחלום של הבית, העלו אותו על הכתב וקבלו עזרה ממנהל מקצועי החל מתחילת הדרך. חלום הבית הפרטי והאישי שלכם, עם גינה כמובן, יהפוך למציאות".
